שווי השוק של מדינת ישראל עומד על 16 טריליון שקל – כך מעריכים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החישוב התבצע על סמך שיטת מדידה של הבנק העולמי להערכת שוויין של מדינות, כפי שהוצגה במחקר מקיף בתחילת השנה הבנק, בו נכללו 141 מדינות (ללא ישראל).
בבורסה מסבירים כי מדובר באומדן ראשוני בלבד. חישוב השווי יושלם בשיתוף הציבור הרחב – שיתבקש להשתתף בסקר אשר ימדוד את מלאי ההון האנושי, המהווה את אחד מרכיבי שווי השוק של כל מדינה.
לשם השוואה, לפי נתוני הבנק העולמי המדינה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר היא ארה"ב, ששוויה 1.1 קוודריליון שקל, ואילו שווי השוק של סין הוא 541 טריליון שקל. שווי השוק של ישראל נמוך במעט מזה של דנמרק – מדינה עם 5.6 מיליון תושבים ושווי שוק של 17 טריליון שקל, וגבוה מזה של טורקיה – מדינה עם 77 מיליון תושבים ושווי שוק של 13 טריליון שקל.
עם זאת, כשמשקללים את שווי השוק של כל מדינה בהתאם לגודל האוכלוסיה, שווי השוק לנפש של ישראל מהווה חצי מזה של ארה"ב, הוא נמוך במעט מזה של יפן, וגדול פי 10 מזה של טורקיה. נתוני הבנק העולמי מעודכנים לשנת 2014.
הערכת שווי של חברה או נכס מתבססת בדרך כלל על תחזית תזרים המזומנים העתידית, שווי נכסי החברה, רמת הסיכון הגלומה בפעילותה ועוד. במחקר שפורסם בשנת 2018, ביצע הבנק העולמי הערכת שווי דומה ל-141 מדינות. מדינת ישראל לא נכללה ביניהן, אולם לציון 70 שנים למדינת ישראל, הוחלט בבורסה בתל אביב להעריך את שווייה של המדינה, כשחלק מההערכה תתבצע בשיתוף הציבור.
בבורסה הסבירו את המתודולוגיה לפיה התבצע החישוב. מדינות נבדלות זו מזו במאפיינים הכלכליים, בהון הנכסים הפיזי והפיננסי ובהון האנושי. מדינות מסוימות עשירות במשאבים פיזיים כמו אוצרות טבע ונדל"ן, אך השווי שלהן אינו גבוה בשל העובדה שלמרבית האוכלוסייה השכלה נמוכה, והן חסרות את הידע המדעי-טכנולוגי הנדרש לפיתוח ולצמיחה של הכלכלה.
מנגד, ישנן מדינות עניות במשאבים פיזיים, אך מפותחות בהיבטים של המשאב האנושי. אחת הדוגמאות הבולטות לסוג זה של מדינות היא ישראל, מדינה דלה יחסית במשאבי טבע אך נחשבת למדינה מפותחת וצומחת, במידה רבה הודות למשאב האנושי שפיתח לאורך השנים תעשיות עתירות ידע.
בבורסה טוענים, כי במחקר של הבנק העולמי נמצא כי במדינות ה-OECD כ-70% משוויה של מדינה מבוסס על מרכיב ההון האנושי.
לכל מדינה יש מאגר נכסים המרכיבים יחדיו ארבעה מלאי הון: הון טבעי, הון מיוצר, הון אנושי ונכסים זרים. נכסים אלו מעידים על היכולת של המדינה לספק שירותים ומוצרים לתושביה, ומגדירים את איכות ורמת החיים בה.
קיימים קשרי גומלין בין המרכיבים השונים, ושינויים בכמות ובאיכות של הון אחד משפיעים במגוון דרכים על מצבם של סוגי הון אחרים. לדוגמא, מדינה שהשקיעה בפיתוח תשתיות תחבורה, מבנים והשכלה תורמת לפיתוח ההון האנושי. על פי מתודולוגיית הערכת השווי למדינות של הבנק העולמי, שוויה של מדינה הוא שווי סך הנכסים הכולל שלה.
על בסיס המתודולוגיה של הבנק העולמי, ביצעה הבורסה לניירות ערך אומדן ראשוני לשוויה של מדינת ישראל. שלושת רכיבי המלאי של המדינה – הון טבעי, הון מיוצר ונכסים והתחייבויות לחו"ל נמדדו על פי פרסומים רשמיים כמו נתוני בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דו"חות כספיים של המדינה ועוד. לעומת זאת, ציינו בבורסה, מלאי ההון האנושי, שהינו הקטר לצמיחת המשק ורכיב מרכזי בהערכת השווי, אינו מפורסם ודורש ניתוח מעמיק שכן הוא מושפע מגורמים רבים.
לקריאת המאמר המלא –