בדומה לנעשה בארה"ב, תביעות ייצוגיות כנגד הדירקטוריון בחברות ציבוריות הופכות לעניין שבשגרה בישראל. כך למשל, השופט חאלד כבוב אישר ביום חמישי הסכם פשרה בין הנהלת כלל תעשיות לבין עמותת "תועלת לציבור", בעקבות תביעה ייצוגית שהגישה העמותה הנוגעת למחיקת כלל תעשיות מהמסחר בנובמבר 2013. לפי הסכם הפשרה, ציבור בעלי המניות יקבלו כ–37 מיליון שקל נוספים. בנוסף, השופט פרופ' עופר גרוסקופף החליט לאשר את הבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דסק"ש ו-13 מהדירקטורים שלה, ביניהם נוחי דנקנר. תחת עילה של רשלנות חמורה שהפגינו ברכישת מעריב במרץ 2011.
למעשה, על פי ממצאי המחקר האחרון שנערך בנושא בארה"ב כ- 94% מעסקאות ה- M&A הובילו לתביעות משפטיות על ידי בעלי המניות בהיקפים של מיליארדי דולרים. בחברת שווי הוגן המתמחה ביעוץ כלכלי, ומתן הערכות שווי מקצועיות מציינים כי ניגוד עניינים מובנה קיים במנגנון הדיווח בין דירקטורים לבין הנהלות החברות בנושא שווי העסקאות הנמצאות על השולחן. ומזהירים כי בחירת מעריך שווי לא מקצועי, אשר יספק תוצאת שווי העונה לצרכי המזמין, חושפת את הדירקטוריון, אשר לעיתים, לא מודע לכך, לתביעה נגזרת של בעלי המניות.
אמנם בתחום הערכות השווי בישראל נעשים בימים אלו צעדים רגולטוריים ראשוניים, כאשר הרשות לניירות ערך פרסמה לאחרונה נייר עמדה אשר יחייב החל מאוקטובר גילויים בנוגע לקיומה של תלות מעריכי שווי. למרות זאת, מציינים בשווי הוגן כי בשל חוסר בהנחיות מפורשות בנוגע לתחומים נוספים, דירקטוריון החברות נותר חשוף לתביעות כתוצאה מליקויים בהערכות שווי, אשר העדר התייחסות מינימלית לנושאים אלו, עלולה להתפרש כרשלנות של הדירקטוריון בבית המשפט.
לדברי מנכ"ל שווי הוגן, רו"ח אלי אל-על "לאחרונה אנו מבחינים בצורך רחב וממשי לצמצום החשיפה המשפטית והעסקית לדירקטורים בגין תביעות, וכי קיים ביקוש גבוה להשתלמות מקצועית לדירקטורים בתחום הערכות השווי. ניתן לצמצם מהותית את הסיכון הגלום בהערכות שווי על ידי התייחסות למספר גורמי סיכון מהותיים כגון כשירות מקצועית של המעריך, עמידה בכללי אתיקה ושימוש במתודולגיה מתאימה, הנחות סבירות, פרמטרים נכונים וניתוחי רגישות טובים".
במסגרת הכשרת דירקטורים בנושא סיכוני הערכות שווי, ממליצים בחברת שווי הוגן לדירקטוריון לנקוט ב"עשרת הדיברות" לדירקטור בקשר להערכות שווי.
אילו צעדים על הדירקטור לנקוט בכדי להפחית את הסיכוי לתביעה של בעלי המניות?
1. וודא כשירות מקצועית של המעריך (ניסיון, הכשרות, תארים, הסמכות).
2. וודא עמידה בכללי אתיקה והצהרת היעדר ניגוד עניינים של המעריך.
3. וודא שהמעריך מסביר מדוע המתודולוגיה בה נעשה שימוש עדיפה על פני האחרות.
4. וודא שהמעריך משתמש בנתונים ממקורות מהימנים ועקביים.
5. וודא שהמעריך מפרט את כל ההנחות והחישובים בצורה ברורה, כולל השוואה לביצועי עבר של החברה ולביצועי חברות המדגם.
6. וודא שהמעריך מסביר את חישוביו והנחותיו ביחס לעבודות קודמות שביצע, וכן ביחס לעבודות שביצעו מעריכי שווי אחרים בענף.
7. וודא שכל ההנחות ברורות וידועות והחישובים ניתנים לשחזור.
8. וודא כי ניתנים ניתוחי רגישות להנחות המהותיות ביותר.
9. בדוק שיש מסגרת עבודה מוסכמת ומוגדרת היטב, המציינת בדיוק מה כלול ומה לא כלול בהערכת השווי.
10. במצבים מורכבים, שקול ביצוע בדיקת הוגנות להערכת השווי.
לקריאת המאמר המלא –