לפני 15 שנה הגיש פרופ' אמיר ברנע לרשות ניירות ערך את מסקנות הוועדה שבראשה עמד. מטרת הדו"ח שלו היתה צמצום מסגרת התשקיף והפיכת הדיווחים הכספיים לממוקדים יותר, כך שיתאימו לדרישות בשוקי ההון בעולם. "לא הגיוני כי מקום הרישום יקבע את היקף הגילוי שחל על החברה", אמר אז ברנע. עד מהרה נהפך דו"ח ברנע, המצורף לכל דו"ח כספי, לאחד הדו"חות החשובים שמאירים את פעילות החברות באופן עסקי, ולא רק באופן חשבונאי יבש.
בסוף השבוע שעבר קיים ברנע דיון בפורום שווי הוגן במרכז הבינתחומי בהרצליה, תחת הכותרת "דו"ח ברנע — חשיבה מחודשת". מטרת הדיון היתה לבחון אם כיום, לאור תקנות ה–IFRS והמידע הרב שקיים על חברות באינטרנט, הדו"ח עדיין נדרש ולמי הוא מיועד. באופן כללי הסכימו רוב הנוכחים שדו"ח ברנע צריך לעבור שינוי, כדי שישקף את המציאות העסקית של החברה ויגשר על הפער בין הידע שקיים בידי הנהלה לידע שמדווח החוצה, וגם לתת סוג של תחזיות.
רו"ח שלומי שוב, סגן הדקאן בבית ספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי, שפתח את הדיון, אמר כי עיקר הבעיה טמונה במי שכותב את הדו"ח — בדרך כלל יועצים ועורכי דין, ולא המנהלים שמהם מצפים להסתכל בעיניים של המשקיעים: "בראייה חשבונאית, במאבק בין רלוונטיות להשוואתיות, הרלוונטיות היא המנצחת. הדוגמה הטובה היא תקן 8 IFRS שעוסק בביאור מגזרים. הוא מאמץ את גישת ההנהלה, שלפיה הדרך שבה היא מפלחת את מגזרי הפעילות של החברה היא הדרך שתופיע בדו"ח הכספי של החברה, גם אם זה פוגע בהשוואתיות בין החברות באותו מגזר".
גם ברנע הביע ביקורת על הדו"ח שלו: "אני מסתכל על שני המשתמשים העיקריים בדו"ח הכספי — מחזיקי המניות והנושה שבבעלותו אג"ח. לגבי מחזיקי המניות, הם מסתכלים על הדו"ח הכספי במתכונת של מעריכי השווי. השאלה היא אם ניתן להסתמך עליו במודל הזה. כלומר, במודל של הערכת שווי ההסתכלות היא קדימה, והשאלה היא אם הדו"ח עונה על דרישות אלה.
"בדו"ח אין תחזיות. הפער בין התחזיות לביצוע בפועל הוא אחד הדברים העיקריים שמשפיעים של שווי ניירות הערך. לדעתי, אחד השיפורים הדרושים הוא תחזיות, שכן בסופו של דבר הדו"ח הכספי הוא דו"ח היסטורי. אבל איפה השווי של החברה? איפה שווי הסינרגיה של פעילות חדשה? זה חסר בדו"ח. את הבעיה המשפטית שעולה מהתחזיות אפשר לפתור".
בן משה ציינה כי הרשות הפיצה באחרונה שני מסמכים להערות הציבור, שהם מהפכה לדו"ח הדירקטוריון ולדו"ח ברנע. לדבריה, המידע כיום בדו"ח הוא טכני, פורמלי, משפטי, ואין הסברים ואין מידע איכותי. זאת לא היתה הכוונה הראשונית של הדו"ח. "בזמנו הדו"ח היה מהפכה, אבל כיום הוא פלטפורמה לא מאוד רלוונטית. הגילוי הענפי מחויב רק בענף הגז והנפט, ובענף הנדל"ן היו אמורים להיות הבאים בתור. יש טיוטת תקנות, אבל היא ממתינה בוועדת הכספים מ–2014. אני רואה דו"חות כספיים רבים, ואיני חושבת שמזה אני יכולה ללמוד משהו על החברה, זה נהיה טכני מאוד. אף שדו"ח ברנע מאפשר מידע צופה פני עתיד, אנחנו כמעט לא רואים כזה מידע".
לקריאת המאמר המלא –