27 מיליון שקל הוא סכום הפשרה הסופי שישולם בתביעה הייצוגית נגד מנהלי חברת הנדל"ן לנדמארק שמצויה בפירוק. הבקשה לייצוגית אושרה בידי שופט בית המשפט המחוזי מרכז עופר גרוסקופף ב־2012, והפשרה אושרה על ידו בתחילת החודש.

ייחודה של הבקשה הוא בזהות אחד ממגישיה: הראל פיא קרנות נאמנות. לראשונה גוף מוסדי נכנס לשוק האכיפה הכלכלית הפרטית, ומתפקד כשומר סף של כספי המשקיעים.

הראל פיא והמשקיע הפרטי אשר ספיר הגישו את התביעה על שלושה פרטים מטעים בתשקיף שפרסמה לנדמארק במאי 2007, פחות מחודשיים לאחר שיזם הנדל”ן נמרוד טבי השתלט על החברה (בשמה הקודם א.ב. גליל ישראל), שהיתה שלד בורסאי נעדר נכסים. גרוסקופף קבע שלגבי אחד משלושת הפרטים התגבשה העילה לאישור הבקשה נגד טבי, שישה נושאי משרה נוספים וחתמי ההנפקה: “אישרתי את ניהול התובענה כייצוגית ביחס לאופן בו תוארה בתשקיף עסקה בין החברה לבין חברת בנייה אמריקאית בשם CPD בקשר לנכסי מקרקעין של החברה המצויים בווירג’יניה, ארצות הברית”.

סכום התביעה המקורי, כ־194 מיליון שקל, נקבע על פי היקף הכספים שגויסו בהנפקה, כ־170 מיליון שקל, בצירוף הצמדה וריבית. "לפיצוי על פי תחשיב זה", קבע השופט, "אין הצדקה, בהינתן שגם התובעים לא טענו כי שוויים של ניירות הערך בהתעלם מקיומו של הפרט המטעה הוא אפסי". לכן נקבעה הפשרה על 10% מהסכום שגויס בהנפקה, כלומר כ־17 מיליון שקל. בצירוף ריבית, הצמדה ושכר טרחה הסכום ששולם בסוף הגיע כאמור ל־27 מיליון שקל.

"לאור חוסר הוודאות הניכר ביחס להיקף הנזק שנגרם מהפרט המטעה, ולאחר ששמעתי את הערכות הצדדים ביחס לנזק, סברתי כי שיעור פיצוי של 10% משווי ההנפקה מהווה פשרה הוגנת בין סיכויי וסיכוני התובענה בשלב זה של ההליך", כתב גרוסקופף. והסביר שוב את "החשיבות שבהבחנה בין השקעה בעקבות מידע מטעה לבין השקעה שהתבררה בסופו של יום ככושלת מסיבות הקשורות בתנודות השוק. עלינו להישמר מהפעלת חוכמה שבדיעבד, הנשענת על מידע שלא היה ידוע לגורמים הרלבנטיים בזמן אמת". דברים אלה נאמרו בין היתר על רקע העובדה כי ההנפקה התרחשה בסוף מאי 2007, תקופה של פריחה בשוק הנדל"ן העולמי, שלאחריה פרץ משבר הסאב־פריים, שפגע קשות בחברות שהשקיעו בנדל"ן, ובהן לנדמארק. “אין חולק כי הפסדים מסוג זה הם תוצאה של תנודות השוק, אשר לא ניתן להטיל את האחריות בגינם על מי מהנתבעים", ובכל זאת הבקשה אושרה, אך סכום הפשרה הועמד על 10% בלבד משווי ההנפקה.