בפאנל שעסק באימוץ תקן IFRS 17, שמאפשר להעריך טוב יותר את הביצועים העסקיים של חברות הביטוח, הודו החברות כי הן שמחות לאמץ את התקן, לאחר שהערימו קשיים על אימוץ תקנות סולבנסי 2 ■ "ייתכן שהנראות והגילוי של התקן ישפיעו על התנהגות החברות"

דיונים בתקני חשבונאות בינלאומיים והנחיות רגולטוריות חשבונאיות נוטים להיות משמימים, ומיועדים בעיקר לעוסקים בתחום. ואולם מפעם לפעם יש נושאים שחורגים מהדיון המקצועי ומגיעים לכנסת. כך היה, למשל, עם הדרישה להחלת הוראות סולבנסי 2, שמחייבות את חברות הביטוח להתאים את ההון העצמי שלהן לסיכון שהן נוטלות במוצרי הביטוח השונים.

בשבוע שעבר התקיים פאנל של פורום שווי הוגן, הפועל במסגרת התוכנית בחשבונאות של בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. בפאנל השתתפו רואי חשבון, האקטוארים הראשיים של חברות הביטוח, מנהלי הכספים של חברות הביטוח ופרופסורים לחשבונאות, שדנו בתקן החשבונאות החדש IFRS 17.

תקן זה אמור להיהפך למחייב בתחילת 2021, אך חברות הביטוח מתחילות להיערך אליו כבר היום. מדובר בפרויקט דגל של IFRS, שנפרש על פני כמעט שני עשורים, ויאפשר סוף־סוף למשקיעים להעריך את הביצועים העסקיים של חברות הביטוח.

ליבת העסקים של חברת ביטוח היא החיתום הביטוחי, כלומר, היכולת של החברה לקחת סיכון כלשהו, כמו סיכון של ביטוח חיים, ולתרגם אותו לפרמיה חודשית. מי שאמון על ביצוע החישובים הוא אקטואר החברה. כשאנחנו רוכשים ביטוח חיים, למשל, לחברת הביטוח נוצר תזרים מזומנים על פני השנים. במועד מסוים (בעת המוות), החברה אמורה להעביר למוטבים סכום כסף ידוע. אם החברה חישבה נכון את הסיכונים, סך התקבולים שקיבלה מהצרכן (כולל ריבית) יהיה גבוה יותר ממה שתידרש לשלם למוטבים. אם היא טעתה — ייגרם לה הפסד כספי.

כדי לבצע זאת, החברות נדרשות לשורה של אומדנים, כמו תוחלת חיים וריבית, שמשפיעות על החישובים. שוב מסביר: "הנקודה המרכזית היא שינויים באומדנים. CSM היא כרית ספיגה שסופגת את השינויים באומדנים. הספיגה הזאת גורמת לכך ששינויים באומדנים נזקפים קדימה. לצורך המחשה, לפני כמה שנים קפצה תוחלת החיים, ובעקבות זאת, חברות הביטוח רשמו הפרשה מיידית והפסד בדו"ח רווח והפסד. לפי המודל החדש, כל עוד לא נגמרה כרית הספיגה, היא תספוג שינויים מהסוג הזה". התקן החדש אמור "לשטח" את התנודתיות ברווחיות החברות.