תקן החשבונאות החדש צפוי לעשות מהפיכה בדוחות הכספיים של החברות אשר שוכרות נכסים, לשנות את יחסי האיתנות הפיננסית שלהן ולהגדיל את סעיפי הוצאות המימון והפחת. שינויים אלה מורכבים ביותר ונוכח עמדת סגל הרשות לניירות ערך הדחופה אשר פורסמה בתחילת דצמבר בדבר הגילוי המוקדם על ההשפעות הצפויות, על כלל החברות שמתחזקות מחוץ לספרים חכירות תפעוליות, להיכנס להיערכות דחופה ולשקלל ולנטרל את השפעותיו של התקן.
למרות שמועד התחולה של התקן החדש יחול רק בשנת 2019 השפעותיו המהותיות דורשות גילוי כבר בזמן הקרוב. עמדת סגל הרשות לניירות ערך אשר פורסמה בתחילת דצמבר בעניין זה, מתריעה כי ליישום התקן עשויות להיות השלכות משמעותיות על דוחות כספיים של חברות רבות כבר בדוחות הקרובים. בהתאם לעמדתסגל הרשות: "מקום בו השפעות היישום לראשונה של התקן צפויות להיות משמעותיות, על חברות לכלול כבר בדוחותיהן הכספיים לשנת 2017 מידע שיאפשרלמשתמשים בהם להבין את השפעותיו העיקריות הצפיות של התקן, ואת ההשלכות הצפויות של יישומו".
לדוגמא: יש להכין תחזיות להשפעה המהותית על הדוחות הצפויים ולהיערכות לעבודה מול הבנקים בעקבות הפרות באמות המידה הפיננסיות, או בעת בניית תחזית תזרימי מזומנים, או בהערכות שווי ותוכניות עסקיות. גם הבנקים נכנסים להיערכות מוקדמת כדי לא להגיע להפרות המוניות של אמות מידה פיננסיות.
מהו התקן החדש?
תקן החשבונאות החדש "IFRS 16 – חכירות" אשר מבטל את התקן הנוכחי "IAS 17 – חכירות", וצפוי להשפיע מהותית בעיקר על תוצאות חברות הקמעונאות והדלק, אשר דמי השכירות של הסניפים שלהן מהוות רכיב משמעותי בפעילותן וכן על תוצאותיהן של חברות הפועלות בתחומי הספנות, התעופה והאנרגיה הפוטו־וולטאית – אשר פעילותן מבוססת במידה רבה על שימוש בחכירות תפעוליות. התוצאה המשתמעת של התקן החדש הינה, כי תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת של החברות יהיו זהים, בין אם הסניפים או השטחים התפעוליים נמצאים בבעלותן ובין אם החברות שוכרות את הנכסים, תוך הגברת יכולת ההשוואה בין החברות השונות.
מהן הנחיות התקן הנוכחי?
התקן הנוכחי מבחין בין חכירה תפעולית הנמצאת "מחוץ למאזן", לבין חכירה מימונית המחייבת חברות לרשום במאזן הן את הנכסים והן את ההתחייבויות עבור הנכסים שהן שוכרות.
מהי משמעותו של התקן החדש?
היעד המוצהר של התקן החדש, הינו לדווח על מידע אשר מייצג באופן אמין עסקאות חכירה וכן מספק בסיס למשתמשים בדוחות הכספיים כדי להעריך את הסכום, העיתוי ואת אי הוודאות של תזרימי המזומנים הנובעים מחכירה. לצורך כך, התקן החדש מחייב שוכר להכיר כחוכר בנכסים ובהתחייבויות בגין כל חוזי השכירות לתקופה של מעל 12 חודשים(1). חוכר נדרש להכיר בנכס המהווה את הערך הכלכלי של זכותו להשתמש בנכס החכור, ומנגד להכיר בהתחייבות החכירה, המהווה את חובתו לתשלומי החכירה. כתוצאה מכך, כל חברה אשר מסתמכת על השכרה או חכירה תפעולית, תיאלץ להתמודד עם השלכות משמעותיות.
מהן ההשלכות המרכזיות של התקן החדש?
איך מודדים את שווי הנכסים וההתחייבויות "החדשים"?
שווי ההתחייבות בגין החכירה יחושב על ידי הוספת סך הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המהוונים לסך ערך השייר המובטח. הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המהוונים, והערך הנוכחי של ערך השייר המובטח, יחושבו כסכום התשלומים החוזיים במועדם וערך השייר המוערך בעתיד, מהוונים ב"שיעור הריבית הגלום בחכירה", בהנחה ששיעור זה ניתן לקביעה מהימנה.
שיעור הריבית הגלומה בחכירה הינו שיעור ההיוון אשר גורם לערך הנוכחי של כל תשלומי החכירה וערך הגרט להיות שווים לשווי ההוגן של הנכס המוחכר, כולל העלויות הראשוניות אשר נזקפו לטובת הנכס. שיעור ריבית זה נקבע על פי הריבית אשר החוכר היה נדרש לשלם בגין חכירה דומה מחוכר אחר, או בגין הלוואה לרכישת הנכס לתקופה דומה ובתנאי פירעון דומים. עם זאת, במידה והריבית שחישב המחכיר בגין ההסכם ידועה, יש להתחשב בשיעור ריבית זה.
במידה ושיעור הריבית הגלום בחכירה אינו ניתן לקביעה מהימנה (בדרך כלל הוא אינו גלוי בצורה מהימנה לחוכר), על החוכר להשתמש ב"שיעור הריבית התוספתי" (שר"ת) שלו. כלומר, שיעור הריבית הספציפי אשר צפוי היה להתקבל ממוסד פיננסי, בגין העמדת הלוואה, אשר תנאיה תואמים את תנאי החכירה בבחינת לוחות הסילוקין, היקף המימון מסך הנכס, בטוחות וסדרי נשייה. יודגש ששיעור זה איננו WACC המוכר מהערכות שווי.
הכותב הוא יו"ר קבוצת שווי הוגן, מוסמך כמעריך שווי בכיר (ASA) על ידי הלשכה האמריקאית למעריכי שווי ומוסמך כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האגודה הבין לאומית למנהלי סיכונים (GARP).
(1) אלא אם נכס הבסיס הינו נכס בעל ערך נמוך, כלומר, פחות מ"לא מהותי".
לקריאת המאמר המלא –