נכון, כולם יגידו שמדובר בחברה נהדרת, אבל לא כולם הפנימו את הסיכון שבמינוף הגדול שלה. לפני זה, חשוב להזכיר את מבנה החזקות בבזק, ואת המשמעות שלו: ענקית התקשורת מוחזקת על ידי בי קומיונקיישנס (חברה נסחרת), בה מחזיקה אינטרנט זהב (חברה נסחרת), שמוחזקת על ידי יורוקום (חברה פרטית). בכל קומה כזו (בכל חברה) יש מימון חיצוני – בנקים ואיגרות חוב מהציבור, וכל החזקה כזו היא בשיעור שמבטיח שליטה, אבל משאיר לראש הפירמידה נתח חלקי מפרת המזומנים בזק (נתח קטן יחסית בהון).

בי קומיונקיישנס (בי קום) מחזיקה כ-26% מבזק; אינטרנט זהב מחזיקה ב-65% מבי קום; ויורוקום מחזיקה ב-61% מאינטרנט זהב. נעצור במדרגה של אינטרנט זהב – היא האחרונה בשרשרת החברות הציבוריות (יורוקום, העליונה בפירמידה, היא כאמור פרטית). המשמעות של שיעורי ההחזקה האלה היא שאינטרנט זהב מחזיקה בשרשור ב-16.9% מהונה של בזק, ועדיין היא שולטת (יורוקום עם 10% בערך שולטת בבזק).

כן, שליטה היא מושג איכותי, ממש לא כמותי. אפשר לשלוט בגוף מסוים גם עם החזקה של כמה אחוזים בודדים, במיוחד אם זה נעשה בשרשור כזה. במצב שכזה, בעל השליטה – ואת זה חשוב להבין! – מקבל נתח קטן מההון של החברה ונתח קטן מחלוקות הדיבידנדים, למרות שליטתו. המשמעות היא שבעל השליטה ירצה לקבל ערך דרך השליטה שלו (לצד חלוקת הדיבידנדים), וזו יכולה להתבטא ביכולת לקבוע את שכר המנהלים, את הספקים של החברה, בלהעסיק את העובדים שהוא מעוניין בהם, ועוד. במקרה של בזק, הקשר עם הספקים (שאלוביץ' הוא גם בעל השליטה בהם – יס וחלל תקשורת) נמצא במוקד החקירה של רשות ניירות ערך בקבוצה.