סכסוך משפטי מתגלע בין ערוץ 10 לבין המנחה גיא לרר סביב שאלת הזכויות על עמוד הפייסבוק של התוכנית "הצינור", שצבר יותר ממיליון לייקים. הרשו לי להתנבא כי הסכסוך יסתיים בפשרה כספית, שבמסגרתה יפוצה לרר בסכום שהוא התוצאה של הערכת שווי השוק של מספר הלייקים בדף הפייסבוק של תוכנית, נכון למועד הודעת עזיבתו את הערוץ (יולי 2017).

הסיבה לכך היא שלשני הצדדים יש יותר מדי מה להפסיד, והשליטה בנכס המחלוקת — עמוד הפייסבוק — כלל אינה נמצאת בידיהם.

עוצמתו של דף הפייסבוק אינה טמונה במותג הצינור, אלא בכמות הלייקים שצבר הדף הנושא את שמו. אחרי הכל, מה קל יותר מאשר ליצור דף פייסבוק חדש הנושא את השם "הצינור" שיהיה בבעלות ערוץ 10? אלא שברור שלדף כזה אין כל ערך ללא הלייקים הנלווים לו.

ערוץ 10 הוא כנראה הבעלים של המותג הצינור. כבר במאי הוגשה על ידי הערוץ בקשה לרשם סימני המסחר לרשום על שמו את השם "הצינור". כמו כן, הערוץ משתמש בשם המותג במסגרת התוכנית, מה שמעיד על כך שהצדדים הגיעו להסכמה או להבנה משפטית כלשהי.

עם זאת, התמונה שונה בכל הקשור ללייקים. קיים ספק רב אם לייק בפייסבוק, או עוקב בטוויטר או באינסטגרם, הם בגדר נכס שניתן לשייך בעלות עליו לבעל החשבון. בתי משפט בארה"ב פסקו בכמה מקרים כי לייק ועוקב אינם יכולים להיחשב קניינו של בעל חשבון הפייסבוק או הטוויטר שאליו הם משויכים — מאחר שהשליטה בהם שייכת לעד למשתמשים, שיכולים בכל עת לבטל את הלייק או להפסיק את המעקב. במצב כזה, אי־אפשר לומר שבידי בעלי הדף או חשבון הטוויטר נכס הנמצא בשליטתו, שהוא יכול לנהוג בו מנהג בעלים.

מצד שני, ללייק או לעוקב יש שווי כספי. בחיפוש פשוט בגוגל יוכל כל בעל חשבון בפייסבוק או באינסטגרם לקבל הצעות מחיר לרכישת כמות כזו או אחרת של לייקים או עוקבים. זהו מטבע עובר לסוחר שנעשה בו שימוש תדיר על ידי בעלי חשבונות.