לא מתדלק את הרווחים: האם פז תמכור את בית הזיקוק באשדוד?

Share on whatsapp
Share on twitter
Share on facebook
Share on linkedin
demo-attachment-69-circle

מה הן המגמות המשפיעות על שוויו של בית הזיקוק באשדוד?

יו"ר פז, יצחק עזר, לוחץ על הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל יונה פוגל, לבחון את כל החלופות לפעילות בית הזיקוק של החברה באשדוד, כולל מכירתו.

הרקע לבחינה המחודשת של עתיד בית הזיקוק הוא הביקורת של עזר על התשואה הנמוכה שהוא הניב על ההון שהשקיעה בו פז מאז רכשה אותו בספטמבר 2006 תמורת 3.25 מיליארד שקל. מאז רכישתו ביצעה בו פז השקעות של 2 מיליארד שקל. חלק ניכר מהן בוצע כבר בתוכנית ההשקעות של 2006–2009 ובתוכנית של 2012, למשל במתקן אלקילציה, תחנת כוח בשיטת קו־גנרציה, פרויקט להגדלת תפוקת הפצחן הקטליטי והסולר.

הרווח התפעולי המצטבר של בית הזיקוק מאז רכישתו הסתכם ב–2.1 מיליארד שקל. כלומר, רווח תפעולי שנתי ממוצע של 173 מיליון שקל, שמגלם תשואה של 3.2% על ההון שפז השקיעה בבית הזיקוק; ושיעור תשואה פנימי נמוך בהתחשב בכך שעיקר ההשקעות בפז בוצעו בספטמבר 2006 בעת רכישתו ב–2014–2011.

יתרה מזאת, בית הזיקוק של פז באשדוד עומד לפני סיכונים משמעותיים, כמו המצב הביטחוני, שעלול להשפיע על הרכישות של הרשות הפלסטינית, שחלקן הוא 11% ממכירותיה, מעבר לתדלוק בגז טבעי. סיכון נוסף הוא הגידול הנמשך במספר כלי הרכב ההיברידיים והנטענים בישראל ל–2.5% ממצבת כלי הרכב החשמליים ב–2017 ו–10% מרכבי הנוסעים החדשים שנמכרו בינואר־אוגוסט 2017.

בית הזיקוק באשדוד גם עומד תחת רגולציה סביבתית הולכת ומחמירה, מה שמחדד את כדאיות המשך הפעלתו. פז ספגה עלויות סביבתיות של 61 מיליון שקל ב–2017, כולל השקעות מהותיות של 43 מיליון שקל, וצפויה לשאת בעלויות סביבתיות של 41 מיליון שקל בשנה ב–2018–2021. זאת עלות מהותית כשמדובר במגזר שייצר רווח תפעולי של 144 מיליון שקל ב–2017 והחל את 2018 ברווחיות זניחה ועם 409 עובדים שהוא מעסיק.

המנכ"ל פוגל הצליח לשכנע את דירקטוריון פז בישיבתו בדצמבר 2017 לאשר בתקציב 2018 השקעות נוספות בבית הזיקוק שיתפרשו ב–2018–2019, כמו מצנן (Cat Cooler), שמקטין את שיעור המזוט בסל המוצרים בשיעור של עד 70%, והפיכתו למוצרים רווחיים יותר, כמו בנזין, גז פחממני מעובה (גפ"מ) וסולר, ותוספת מיכול גפ"מ של 2,500 טונה. באחרונה הציגה פז במצגת לאנליסטים עבודה שביצעה עבורה חברת המחקר Argus, שלפיה השלמת ההקמה מתקן המצנן הקטליסטי והכניסה לתוקף של תקן IMO 2020, שמחייב אוניות להשתמש במזוט בעל תכולת גופרית מופחתת, עשויים להגדיל את מרווח הזיקוק של פז ב–4 דולרים לחבית, כלומר תרומה לרווח של 144 מיליון דולר בשנה בהתחשב בכושר זיקוק של 36 מיליון חביות בשנה.

לקריאת המאמר המלא –

Shopping Basket

הרשמה לאתר

התחברות לאתר

עדיין לא נרשמת?