מדוע, באמת, הפכה סוגיה חשבונאית למלחמה בין הרגולטורים?

Share on whatsapp
Share on twitter
Share on facebook
Share on linkedin
demo-attachment-69-circle

עמדתם של נגידת בנק ישראל והמפקחת על שוק ההון, ביטוח וחסכון בנושא חשבונאי טהור כגון שאלת השוק העמוק, משקפת את התעצמות השליטה נטולת המצרים של הרגולטורים בגופים בתחום הבנקאות והביטוח. התעצמות זו מביאה אותם לקבל החלטות ניהוליות וחשבונאיות, פורמליות ולא פורמליות, עד 'רמת הבורג' כמעט, בניהול ובבעלות הגופים החשובים הללו.

שליטת הרגולטורים בענפי הביטוח והבנקים מתבטאת דרך קביעת המדיניות החשבונאית, דרך מדיניות הדיבידנדים, הטלת וטו על מינוי בכירים וקביעת שכרם, וכן מדיניות קביעת זהות בעלי השליטה כמו בעבר במקרה בנק לאומי ואחרים, ולאחרונה במקרה של הפניקס, כלל ביטוח ומגדל. כך לדוגמא, מי ששולט למעשה בינתיים בכלל ביטוח הוא נציג המפקחת – משה טרי. וזו כבר הלאמה בפועל של החברה.

אמנם, כל זאת נעשה משיקולים חשובים ונכונים של יציבות המערכות הקריטיות למשק, מאידך, אפקטיבית הגענו למצב של הלאמה בפועל, דרך ניהול על ידי רגולציה. אנו נמצאים במצב שבו, מזה זמן אין בנמצא כלל קונים לשליטה במוסדות הפיננסיים ונראה שזאת גם אחת הסיבות להיעדר קונים לגרעיני השליטה במערכת הבנקאית בעבר, ולחוסר ההצלחה המתמשך במכירת הפניקס או כלל ביטוח.

ברקע לדברים, הודעת הרשות לני"ע מיום ה- 25 בנובמבר, לפיה החל מפרסום הדוחות הכספיים לשנת 2014, החברות הציבוריות יידרשו לשם יישום תקן 19 של ה- IAS להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות שלהן לפי שיעור הריבית של אג"ח קונצרני בעלות דירוג –ilAA ומעלה, הנחשבות כאגרות חוב באיכות גבוהה לצורך התקן, ולא על בסיס שיעורי הריבית חסרת הסיכון של ישראל, שהינם נמוכים יותר. זאת בהתבסס על חוות דעת כלכלית אשר קבעה כי בישראל מתקיים שוק עמוק באג"ח קונצרני צמוד מדד.

עם פרסום ההודעה החלה התעניינות רבה של גורמים מטעם חברות ציבוריות אשר נאלצו לשלם עד כה מחירים מונופוליסטים גבוהים לשם אספקת עקומי היוון ומחפשים גורם מצטט איכותי אחר. שווי הוגן סיימה בימים אלה את השקת המתודולוגיה הנדרשת ואת עקום התשואות המתאים לצרכי שוק עמוק, דבר שישפר רווחת החברות הציבוריות ויפתח את השוק לתחרות.

לא כך הדבר במערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים, דודו זקן, הודיע למערכת הבנקאית שבשליטתו בטיוטת חוזר שפרסם כמה ימים לפני כן, כי הגיע למסקנה שבישראל מצד אחד אין שוק עמוק אך מאידך, החל מינואר 2015 שיעור ההיוון להטבות לעובדים יחושב על בסיס תשואת אגרות החוב הממשלתיות בישראל בתוספת מרווח ממוצע על איגרות חוב קונצרטיות אמריקאיות בדירוגAA ומעלה. חלופה אשר ככל הנראה כלל אינה אפשרית לפי התקינה החשבונאית הבין לאומית.

דורית סלינגר, המפקחת על אגף שוק ההון חיסכון וביטוח במשרד האוצר בחרה בהתעלמות מהסוגיה כלל ועיקר, והודיעה כבר לפני כחצי שנה, היא אינה רואה את עצמה מחויבת לקביעה בכל הקשור להיוון ההתחייבויות בקופות הפנסיה, כך שמבחינת החברות שתחת שליטתה, מה שהיה הוא שיהיה.

התוצאה: אותה סוגיה: שלושה דרכי טיפול שונות: התמודדות חשבונאית וכלכלית על ידי הרשות לניירות ערך, עקיפה של הנושא על ידי בנק ישראל, והתעלמות מהנושא על ידי המפקחת על שוק ההון חסכון וביטוח. למעשה, ניתן לטעון כי עמדתם הפסקנית של בנק ישראל ואגף שוק ההון, חיסכון וביטוח במשרד האוצר, בהחלטה על כללי חשבונאות עצמאיים או בהתעלמות מכללי חשבונאות בין לאומיים מקובלים, ביחס לגופים המפוקחים על ידם, הינה חלק ממגמת ההלאמה בפועל של המערכת הפיננסית שבה הרגולטורים מטעם המדינה שולטים אפקטיבית במוסדות הפיננסיים בטיעון של דאגה ליציבותם ומביאים את פרמיות השליטה במוסדות אלו לשפל ללא תקדים.

לקריאת המאמר המלא –

Shopping Basket

הרשמה לאתר

התחברות לאתר

עדיין לא נרשמת?