בטרם הגשת מועמדות למכרז BOT של המדינה, חשוב כי המתמודד יבין את מאפייני הפרויקט אליו הוא ניגש והאם נוסח הסכם הזיכיון/הרישיון מספק לו הגנה מתאימה מבחינה כלכלית ומשפטית. לצורך כך, מומלץ להיעזר ביועץ מומחה בתחום, אשר ילווה את הזכיין במסעו הארוך מול נציגי המדינה למיניהם ומול הגורמים המממנים.

מהי שיטת BOT?
שיטת פנה-הפעל-העבר – BOT Build Operate and Transfer)) הינה שיטת מימון שהחלה בבריטניה בתחילת שנות התשעים למימון פרויקטים לאומיים תשתיתיים. בבסיס שיטת מימון זו, המדינה מתקשרת עם הזכיין בהסכם לפיו הוא מתחייב להקים פרויקט, לתפעל אותו לתקופה מוגדרת מראש ולאחר מכן להחזירו למדינה. השיטה מבוססת על הסכמים ארוכי טווח בין המדינה לגופים בסקטור הפרטי, לאספקת שירותים, אשר ניתנו באופן מסורתי על ידי הסקטור הציבורי.

בישראל המדינה מימנה בשיטה זו פרויקטי תשתית רבים ומגוונים, אשר ביניהם ניתן למנות כבישים כגון כביש 6, כביש 431, הנתיב המהיר ומנהרות הכרמל, כל מתקני ההתפלה הפועלים בארץ, תחנות הכוח הפרטיות כגון דליה, דוראד, OPC, התחנות התרמו-סולאריות באשלים והתחנות הפוטו-וולטאיות באשלים – אשר הוקמו באמצעות הסדרה מיוחדת על ידי בעלי רישיון, המשקפת את עיקרי שיטת ה- BOT, כולל הבטחת תזרים לתקופה של 20 שנה והגנה רגולטורית, בדומה להגנה שיש לזכיין בהסכם הזיכיון.

איך מתנהלת שיטת BOT
לרוב המדינה מפרסמת מכרז כלשהו, למשל להקמת כביש, אשר לפיו הזכיין מתחייב להקים את הכביש בשיטת "עד מפתח", כלומר, האחריות להקמה מוטלת ברובה על הזכיין, למעט תחומי אחריות ספציפיים אשר נמצאים באחריות המדינה. לעתים, המדינה אינה מפרסמת מכרז אלא מתבססת על הסדרה, כאשר הרישיון יונפק לכל יזם שיעמוד בכל תנאי ההסדרה. לאחר סיום שלב ההקמה, הזכיין מתפעל ומתחזק את הכביש לתקופה ארוכה אשר נעה לרוב בטווח של 30-20 שנה, בהן הזכיין מקבל מהמדינה תשלום, אשר מטרתו לכסות את השקעתו של הזכיין ואת הוצאות התפעול השוטף של הפרויקט. לאחר מכן, בתום תקופת הזיכיון, מתחייב היזם להחזיר את הכביש במצב תקין למדינה. הבנק המממן את הזכיין/בעל הרישיון מסתמך על תזרימי המזומנים הצפויים מהפרויקט כמקור בלעדי, לפירעון החוב, כאשר הנכסים והזכויות של הזכיין/בעל הרישיון בפרויקט משמשים כבטוחה.

מדוע המדינה עושה שימוש בשיטת BOT?
הקמת פרויקט בשיטת BOT מהווה למעשה הפרטה של התשתיות, כאשר בין הסיבות המרכזיות להפרטת התשתיות על ידי המדינה ניתן למנות את האמונה כי הסקטור הפרטי יעיל יותר מהסקטור הציבורי, את השימוש במערכת הבנקאית כשומר סף על הזכיין ואת העברת הנטל התקציבי במהלך תקופת ההקמה מהמדינה אל הזכיין ופריסתו על פני 30-20 שנים, בהן המדינה מתחייבת להחזיר את ההוצאה ההונית וההוצאה המשתנה של הזכיין.

שלומית לוטם עומדת בראש מחלקת שווי הוגן מימון, המתמחה בייעוץ פיננסי לגופים מוסדיים וללקוחות פרטיים בתחום המימון וההשקעות. לוטם עוסקת למעלה מ- 20 שנה בליווי פרויקטים מסוג BOT, PFI, PPP ומימון מובנה, מתמחה במימון תכניות השקעה במגוון תחומים, פרויקטי תשתית ואנרגיה.