תחום הערכות השווי העולמי נמצא בימים אלו בהליך של התכנסות בינלאומית למתודולוגיה אחידה, כאשר אחת מאבני הדרך הינה הודעתה של מועצת הערכות השווי הבינלאומית – IVSC (International Valuation Standards Council) מאוקטובר 2014 בדבר מזכר הבנות שנחתם על ידי ארגוני הערכות השווי הגדולים בעולם, אשר התחייבו לעמידה במערכת סטנדרטים גלובלית אחידה להערכות שווי בתוך שלוש שנים.

בישראל לעומת זאת, תחום הערכות השווי עדיין איננו מוסדר, אולם נראה כי לאחרונה הולכת וגוברת מעורבות הרגולטור בתחום, כאשר נושאות הדגל בנושא הינן הרשות לניירות ערך והמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הידועה גם כ"בית המשפט הכלכלי".

מבחינה כלכלית, המודלים והשיטות להערכות שווי המקובלות בכל העולם, מגיעות ממקור אחד: ארה"ב, בה העיסוק בתחום הערכות השווי נמשך באינטנסיביות כבר עשרות שנים (למעשה מאז תקופת היובש הגדול בשנות העשרים של המאה הקודמת). היות ותחום זה מפותח גם משפטית לאין ערוך יותר מישראל, לא מן הנמנע כי בית המשפט הכלכלי של תל אביב, יעשה שימוש בפסיקות אלו, בדומה לנטייתו לעשות שימוש בפסיקות מבתי המשפט שבמדינת דלאוור בארה"ב, הידועים בעיקר בסוגיות העוסקות בדיני תאגידים ומשפט עסקי ומסחרי.

בשל כך, חשוב להכיר פסיקות והתפתחויות רלוונטיות בתפיסות הכלכליות הנוגעות להערכות השווי אשר ניתנו במערכת המשפט האמריקאית ומכאן עשויות לשמש כדוגמא להתייחסות גם במערכת המשפט בישראל.

מה דינה של הערכת שווי שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים?

לאחרונה נידון הנושא על ידי בית המשפט בארה"ב בתיק שכלל עדות מומחה להערכת שווי, סביב השאלה אילו ראיות נחוצות לבית המשפט בכדי להעריך עסק? הערכת שווי שביצע עד מומחה מטעם התובעת, נפסלה לאחרונה מכיוון שלא עמדה בסטנדרטים המקובלים בתחום.

עסק בארה"ב היה רשום תחת שמות שונים אך דומים, ובין היתר, כתוצאה מכך זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שלא ניתן היה לקבוע את אופיו המדויק, מלבד העובדה שפעל כמתווך בתעשיית המוליכים למחצה.

מצד אחד התבססה התביעה על עדותו של מומחה, רו"ח ומעריך שווי, אשר ביצע הערכת שווי על פי מידע חלקי ולא מעודכן שסופק לו. לדוגמא, ניתנה לו גישה רק לדו"חות כספיים לא עדכניים (בני מספר שנים), אולם היקף ההכנסות שהשתקפו בהם היו כמחצית מההכנסות שהשתקפו בטפסים שהוגשו למס הכנסה. כמו כן העריך המומחה שהוצאות אישיות רבות בוצעו דרך העסק ובין היתר, הסתמך המעריך על אתר האינטרנט של העסק אשר תיאר עצמו כבעל "מלאי המוליכים למחצה וציוד הייצור הגדול בעולם".

מנגד, הצד השני כלל לא שכר את שירותיו של עד מומחה והעיד בעצמו לגבי שווי העסק. לדבריו בזמן המשפט לא נמצא בעסק מלאי כלל, והוצגו מסמכים שהוגשו לצורך קבלת החזרי מס, המעידים על כך שמאז המועד שבגינו בוצעה הערכת השווי, הצטמצם היקף ההכנסות ב- 90%, ושהעסק עבר להפסד. ההסבר שניתן לירידה הדרסטית בתוצאות הפעילות היה "המצב הכלכלי", כמו כן, נטען כי העסק לא היה מנוהל כראוי מזה תקופה ועל כן, נטען כי העסק חסר שווי לחלוטין.

מעריך השווי ייחס לפעילות שווי חיובי, אשר מתוכו כ- 30% אף נזקפו למוניטין האישי המיוחס לבעל העסק. אולם, העד המומחה הודה כי בשל הגישה המוגבלת שניתנה לו למידע אודות העסק, הערכת השווי לא נערכה בהתאם לסטנדרטים המקובלים על ידי לשכת רואי החשבון האמריקאית (AICPA). יחד עם זאת, טען כי "העבודה נערכה על סמך יסודות מוצקים ובהתאם לתיאוריה החשבונאית", ועל כן "הציגה שווי סביר".

בית המשפט פסל את הערכת השווי שהוגשה על ידי המומחה מטעם התביעה וקיבל את עדותו של בעל העסק לגבי שוויה האפסי של החברה וקבע כי בשל היעדר מידע מספק לא ניתן להעריך את שווי העסק. עוד נכתב בפסק הדין כי "כמעט כל המידע עליו הסתמך המומחה לא היה נכון בפועל". אולם, בשל העובדה שבעל העסק סיפק לעד המומחה רק מידע חלקי ומעורפל, ובכך מנע ממנו לבצע את הערכת השווי כהלכה, הורה בית המשפט לבעל העסק לשלם את הוצאות שכרו של המומחה מטעם התביעה.

שני הצדדים ערערו על החלטת בית המשפט לערכאה גבוהה יותר. בית המשפט לערעורים קבע כי החלטת הערכאה הנמוכה לקבל את עמדתו של בעל העסק ולא לבצע הערכת שווי כהלכה לעסק הייתה שגויה.

בפסק הדין נכתב כי "איכות וסוג הראיות הנחוצות בכדי לאפשר לבצע הערכת שווי לעסק, אינה קבועה". בנוסף, נקבע בפסק דינה של הערכאה הגבוהה כי טפסי המס, מהם ניתן ללמוד על היקף ההכנסות של העסק מספקים היתכנות לביצוע הערכת שווי ועל כן, הורה על ביצוע הערכת שווי תקנית וחלוקה צודקת של שווי העסק בהתאם.

לדברי רו"ח אלי אל-על, מנכ"ל חברת "שווי הוגן": "פסיקה זו מהווה דוגמה לחשיבות הרבה של ביצוע הערכות שווי באיכות גבוהה, על בסיס נתונים נאותים, ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בפרקטיקה המקצועית בתחום. בעת בחירת מעריך שווי חשוב לבחון אף את ניסיונו ויכולתו לעמוד בפני חקירה נגדית בבית משפט ולהסביר בצורה רהוטה וברורה אודות שיקול דעתו המנומק והמבוסס".

עניין זה רלוונטי מאד גם עבור חברות ישראליות הפועלות או רוצות לפעול בארה"ב, ועשויות להידרש לעבודות למס ההכנסה האמריקאי כגון חברות סטארט-אפ לצורך הקצאת אופציות (A409), שכן גם בתחום זה ישנה חשיבות רבה לבחירת מעריך שווי הפועל בהתאם לסטנדרטים אמריקאים מקובלים, לרבות כשירות המעריך וניסיונו. חשוב לדעת כי לחברות סטארט-אפ אלו עלולה להיווצר חשיפת מיסוי כתוצאה מבחירת מעריך שווי שלא מוסמך לפעול על פי הסטנדרטים האמריקאים המקובלים, כגון ASA, NACVA, או ה- AICPA.

[1] Hugh V. Hugh 2014 Va. App LEXIS 222 (June 3,2014) ,Business Valuation Update Sep.14