סיכון הערכות שווי

"ניבוי הוא עניין קשה וניבוי העתיד קשה שבעתיים" (נילס בוהר).

בהעדר תקן אחיד ודרישות רגולציה מספקות בתחום הערכות השווי בישראל, חשוף רואה החשבון המבקר לסיכוני ביקורת משמעותיים הנובעים מביצוע הערכות שווי בצורה לקויה, דבר העלול לגרור בין היתר מתן חוות דעת שגויה לדו"חות הכספיים. רו"ח צריך להיות ער לכך שטעויות והונאות עלולות לחלחל לדו"חות הכספיים ולגרום לצורך ב"הצגה מחדש" (Restatement), עניין הנושא בחובו סיכונים כבדים הן מבחינת פגיעת מוניטין והן מבחינה משפטית כגון תביעות ייצוגיות של משקיעים.

בנוסף, קיים גם הסיכון המעשי של חריגה מתקציב שעות ביקורת בשל הצורך בשחזור או תיקון עבודת הערכת השווי, כאשר הערכת השווי אינה נאותה או משקפת תוצאות שאינן סבירות. גם פערים משמעותיים בין המציאות הנתפסת על ידי רואי החשבון או המחלקות הכלכליות, לבין דעתם של נושאי המשרה בחברה או של מעריך השווי, עשויים ליצור חיכוך מיותר של הרגע אחרון בין רואה החשבון המבקר ללקוחותיו.

יתרה מזאת, הערכת שווי לקויה מהווה סיכון משמעותי גם מנקודת ראותה של החברה המדווחת באופן כללי ואף לגורמי הדיווח בה, באופן ספציפי, הן בחשיפה לאירועי הצגה מחדש, והן בחשיפה ניהולית, כאשר מנהלי הכספים והחשבים, הנמצאים בעיצומה של התקופה העמוסה ביותר בשנה, מקבלים במהלכה דרישה של רואה החשבון המבקר לביצוע שינויים בדו"חות. למשל בגין אי התאמות או אי הסכמות עם מעריך השווי, דבר העשוי להביא לפגיעה בלוחות הזמנים, ביעילות תהליך הכנת הדוחות, יעילות תהליך הביקורת ולעיכוב של סגירת המספרים הסופית בהצגה לוועדות הדירקטוריון השונות וכיוב'.

גם רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) שמה לאחרונה דגש על הסכנות הטמונות לשוק ההון ולדיווחים הכספיים כתוצאה מהערכות שווי לא סבירות. הרשות האמריקאית הגדירה את הערכות השווי כאחד מחמשת הסיכונים המהותיים ביותר בתחום הדיווחים הכספיים של חברות מסוימות, ומבצעת בדיקות נרחבות מול מעריכי השווי ומול נושאי משרה בחברות אלו. כך לדוגמא, במסגרת הביקורות על הערכות השווי שעורכת הרשות האמריקאית נמצאו עד כה ליקויים לכאורה בכ-50% מהחברות שנבדקו.

גם ביקורות שנתיות שבוצעו על ידי מועצת הפיקוח החשבונאי על חברות ציבוריות בארה"ב – PCAOB (Public Company Accounting Oversight Board), הצביעו על מגמת עלייה בהיקף הליקויים שנמצאו, מ-14.8% בשנת 2009 לרמה של 37.5% בשנת 2011. יותר מ-30% מסך הליקויים שנמצאו בשנת 2011, היו קשורים לביצוע הערכות שווי, כאשר 89.2% מתוך הליקויים שנמצאו קשורים בביצוע הערכות שווי למכשירים פיננסיים.

עניין זה מדגיש את החשיבות של תהליכי הביקורת ובקרת האיכות של הערכות השווי, המשמשות ככלי חשוב בדיווחים כספיים של החברות ציבוריות, כחוות דעת המוגשות לרשויות המס השונות ומשמשות בקביעת חבות המס החלה על החברות, וכחלק מהליכים משפטיים רבים, כגון בחישוב נזקים כלכליים ואחרים.

לעומת ביקורות ה- SEC וה- PCAOB הנערכות בארה"ב, בארץ הנושא כלל לא מוסדר ולא נבדק באופן שיטתי. בניגוד למצב בארה"ב בו לדוגמא הערכת שווי המשמשת, בין השאר, לדיווחים לרשויות השונות מחייבת הסמכה פורמלית או לכל הפחות וולונטרית של המעריך, בישראל התחום אינו מוסדר כלל ועיקר ופרוץ לחלוטין. תמוה ככל שזה ישמע, אין הגדרה אחידה לקביעה כיצד תתבצע הערכת השווי ותחת אילו בקרות איכות, ואף אין סטנדרטים וכללים מי יכול להיות מעריך שווי ומהי הכשירות המקצועית הנדרשת.

בפועל, במצב הנוכחי כל אחד יכול לבצע הערכות שווי ואף ניתן לעשות זאת פנימית, בתוך הגוף המעוניין בכך, מבלי להתייחס כלל לשיקולי אי תלות או כשירות. עניין זה גורר בהכרח השלכות שליליות, לעניין דיווחי החברות, אמינות שוק ההון והדיווחים בבורסה המקומית, בעסקאות בעלי עניין ובהשלכות על מיסוי החברות, קל וחומר בהשוואה לבורסות אחרות במדינות מפותחות.

נראה כי גם לפי עמדתו של יו"ר הרשות לני"ע ערך שמואל האוזר, יש צורך לשנות את הגישה, זאת על ידי "הבאת שומרי הסף ובראשם רואי החשבון המבקרים לרמת הביקורת הראויה באשר להערכות השווי, לייצר משמעת שוק ואכיפת שוק לרבות אחריות אזרחית של מעריכי שווי כלפי המשקיעים".

בהתאם לכך, מסתמנת מגמה של הטלת עיצומים אישיים על רואי החשבון והרחבת הזירה המשפטית במסגרת תביעות נגזרות וייצוגיות, אשר בהקשר של דו"חות כספיים הינם שומר הסף, ונבחנים על ידי השוק והרשות לני"ע בשבע עיניים.

כראייה לכך, ניתן להצביע על ההסדר שנחתם ביוני 2014 עם נושאי המשרה של חברת הביוטק הציבורית גליקומיינדס ועם רואה החשבון החיצוני שלה. זאת לאחר שהחברה פרסמה תשקיף מדף ללא הערת עסק חי, על אף שבמועד הפרסום ידעו נושאי המשרה בחברה ורואה החשבון כי בדו"חות השנתיים שעתידים להתפרסם קיימת הערת עסק חי. במסגרת הסדר אכיפה מנהלי, עיצומים כספיים והגבלות כהונה הוטלו הן על נושאי משרה בכירים בחברה והן על רואה החשבון.

על פי דיווחי ה-PCAOB, כשלים בביצוע בדיקות מספקות היו הגורם המכריע ל-33.8% מהליקויים שנמצאו בהערכות שווי, כמו למשל כשל בבחינת מידע שנמסר למומחה הערכות שווי חיצוני או בביצוע בדיקות מבססות כאשר זוהו סיכונים משמעותיים. לאחר מכן, הגורם ל-26.2% מהליקויים היה בדיקה לא מספקת של תמחור נכסים שבוצע על ידי נותני שירות חיצוניים, בין היתר בשל אי הבנת השיטות, המודלים והנחות היסוד בהם נעשה שימוש, כמו גם כשל בבדיקת פערים מהותיים בין מחירים שנתקבלו ממקורות שונים.

גורם מהותי נוסף ל-21.5% מהליקויים שנמצאו קשור בהערכת סיכונים, כולל כשל בזיהוי ובחינה של הנתונים והפרמטרים ששימשו בהערכת השווי, או בכשל בזיהוי נקודות חולשה, בשל היעדר פיקוח על ידי גורם מוסמך, בעת ביצוע בדיקות של הערכת שווי מכשירים פיננסיים.

במחלקת המחקר של שווי הוגן מנותחת כל עבודת הערכת שווי ועבודת יעוץ כלכלית שפורסמה בישראל מאז שנת 2006 כבסיס מחקרי ייחודי במסגרת לימודי הדוקטורט בתחום הערכות השווי שנערכת על ידי במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון.

עד כה נאספו, נותחו וקוטלגו כ- 2,000 הערכות שווי ועבודות כלכליות שפורסמו על ידי החברות הציבוריות במגנ"א מכוח תקנות ניירות ערך בדבר צירוף הערכות שווי מהותיות ומהותיות מאד, בעשרות פרמטרי חיפוש. מתוך מאגר זה גיבשנו בין היתר את הנושאים המרכזיים הכלולים במאמר זה.

נורות אזהרה עבור רואה החשבון

הערכות שווי משמשות ככלי ניהולי ודיווחי רב עוצמה, אך מהוות גם גורם סיכון ניכר בעל השלכות משפטיות והשלכות משמעותיות הקשורות לאחריות רואה החשבון, ההנהלה והדירקטוריון. על מנת לעשות בכלי זה שימוש זהיר ומקצועי, ימליץ לרוב רואה החשבון המבקר להנהלת החברה לבחור במעריך שווי מקצועי ובלתי תלוי, בעל כשירות מקצועית נאותה ובעל יכולת הגנה טובה על חוות דעתו.

להלן תרשים המציג תמצית של הסוגיות המרכזיות עליהן יש לתת את הדעת בבחינת הערכת שווי:

כשירות מעריך השווי

על רואה החשבון להשתכנע ולהניח את דעתו באשר לכשירותו ויכולתו המקצועית של מעריך השווי ולבחון את היקף עבודתו ונקיטת פעולות נוספות כגון חישובי צל ובדיקות סבירות. לצורך כך, עליו לבחון, בין היתר, את הנושאים הבאים:

ניסיון ומיומנות מקצועית

יש לשאול מהי יכולתו ומהו ניסיונו של מעריך השווי, בהגנה אפשרית על חוות דעתו בהופעה בבתי משפט או מול רשויות וגורמים רגולטוריים או סטטוטוריים שונים. לדוגמא: האם עבודות קודמות שלו נבדקו על ידי הרשות לניירות ערך או רשות המיסים? מה היו תוצאות הבדיקות הללו? מה סיכויי העבודה ומעריך השווי לעמוד בחקירה נגדית במקרה של חקירת רשות ניירות ערך, רשויות המס, או במקרה של תביעה נגזרת או ייצוגית? היבטים אלה של ניסיון מקצועי קריטיים, שכן לא כל מעריך שווי, מקצועי ככל שיהיה, יכול לשכנע בהצלחה כעד מומחה בחקירה נגדית ובסביבה לעומתית מאד.

השכלה ובקיאות יישומית

על רואה החשבון לשאול איזה ניסיון צבר מעריך השווי ואילו הכשרות והשתלמויות מקצועיות הוא עבר, אילו תארים אקדמאיים ו/או מקצועיים ברשותו? האם הוא חבר בארגונים או פורומים מקומיים או בינלאומיים בתחומי הערכות השווי? אילו מאמרים מקצועיים פרסם המעריך? והאם יש לו הסמכה או ניסיון פרטניים בתחומי הערכת השווי שערך? כגון: התמחות וניסיון בנכסים בלתי מוחשיים או התמחות בניהול סיכונים והערכות שווי של מכשירים פיננסיים.

כך לדוגמא לשם קבלת מעמד של מעריך שווי בכיר (ASA) על ידי הלשכה האמריקאית יש לעמוד בשורה של מבחנים מקצועיים, להוכיח ניסיון מקצועי של לפחות 10,000 שעות עבודה בפועל בתחום, לעבור תהליך הערכה של עבודות בפועל על ידי עמיתים למקצוע, ולעבור השתלמויות והכשרות מקצועיות תקופתיות כתנאי לשימור ההסמכה.

פיקוח ובקרה

ראוי לשאול אילו נהלי בקרת איכות קיים מעריך השווי בטרם הגיש את חוות דעתו ומהם תהליכי העבודה הנהוגים אצל המעריך. לדוגמא: האם קיים "אחראי בקרת איכות" הבודק את הערכת השווי טרם הגשתה, כך שהיא עומדת בתקנים או סטנדרטים מקצועיים בין לאומיים מחייבים ומקובלים או לפחות כללי ביצוע מקובלים (Best Practices)? האם בוצעה בקרה למסקנת השווי כגון על ידי בדיקות סבירות ביחס לחברות או עסקאות דומות, בדיקת מכפילים משתמעים, בדיקות לאיכות וסבירות המדגמים, ההנחות והפרמטרים ששימשו את המעריך בעבודתו, האם נושאים אלו מתועדים על ידו בניירות העבודה שלו? האם ניירות עבודה אלו נגישים לצוות הביקורת? האם ניירות העבודה תואמים את הנדרש בביקורת מטעם רשת בה הוא חבר ומהן כללי הפיקוח בהם הוא עומד?

יש לבחון את איכות הצוות המקצועי שליווה את תהליך הערכת השווי, האם מכין העבודה הוא גם הגורם שבודק אותה? חובה על רואה החשבון לבדוק: מי היו חברי הצוות שהשתתפו בהכנת העבודה ומהי השכלתם וניסיונם? מהם אמצעי הפיקוח שננקטו על ידי מעריך השווי האחראי על העבודה לפיקוח ובקרה על עבודתם?

מניעת ניגודי עניינים

בישראל לא קיים ייחוד ספציפי להגדרות אי התלות מעריכי השווי, למרות זאת, במצבים בהם רואה החשבון סבור כי על החברה להתקשר עם מעריך שווי בלתי תלוי, ללא ניגודי עניינים וללא עניין אישי, טוב תעשה אם תבדוק מספר נושאים מרכזיים ותיתן גילוי נאות לגביהם.

על פי הנחיות ה- ASA ((American Society of Appraisers לפני קבלת משימת ביצוע הערכת השווי, על מעריך השווי לקבוע האם קיים אצלו ניגוד עניינים פוטנציאלי ואם כן, לחשוף זאת בפני מזמין העבודה[3]. מומלץ לבחון בשורה ארוכה של פרמטרים את אי תלותו של מעריך השווי ובין היתר האם יש לו עניין אישי או ניגוד ענייניים עם ובקשר לתוצאות הערכתו.

שכר טרחה

בעת עריכת ההתקשרות בין מעריך השווי למזמין העבודה, יש לבחון האם יש קשר בין שכר הטרחה המשולם בגין הערכת השווי לבין תוצאות ההערכה. בנוסף, כדאי לקבל מהמעריך הצהרה האם קיימות התניות אחרות או נוספות, בקשר עם שכר הטרחה בגין עבודתו. כך לדוגמא יש לוודא האם תעריף שכר הטרחה קבוע ומוסכם מראש, האם כולו במזומן או חלקו במניות או ניירות ערך אחרים של הגורמים המעורבים, ואף לבחון את היקף שכר הטרחה בגין העבודה (שכר טרחה גבוה מדי וגם שכר טרחה נמוך מדי עשויים לפגום באיכות העבודה וביכולת להסתמך עליה).

קשרים אחרים

יש לבדוק באם מתקיימים בין מעריך השווי לבין החברה יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים אחרים, מעבר להתקשרויות לביצוע הערכת השווי, העלולים לפגוע באי תלותו או עלולים לגרום לעניין אישי שלו בתוצאות העבודה או ניגודי עניינים אחרים.

לדוגמא, יש לברר האם יש השלכות במקרה בו המעריך מכהן או כיהן לאחרונה כנושא משרה בחברה, האם קיימת זיקה משפחתית או אישית אחרת לחברה או למזמין, או באם למעריך השווי ו/או בני משפחתו קשר אישי ו/או עסקי או קשר אחר, עם מי מהגורמים בחברה, כגון מול בעלי החברה או מול מנהליה, כגון קבלת הלוואה ו/או ערבות מהם, קיום חוב ניכר בפיגור של מזמינת העבודה או חברה קשורה לה למעריך השווי אשר תשלומו קשור לעבודה.

כדאי לבחון גם האם יש למעריך השווי עניין אישי או ניגודי עניינים עם ובקשר לתוצאות עבודתו, כגון: האם קיימת זהות אינטרסים (או ניגוד אינטרסים) בינו לבין החברה בשל השקעות בניירות ערך של גורמים קשורים/מושפעים מעבודתו או בשל שירותי ניהול שהעניק המעריך לחברה מזמינת העבודה ו/או לחברות קשורות לה, ועלולים לפגוע באי תלותו (אם נדרשת) ניגודי ענייניים והיעדר עניין אישי בקשר עם ההערכה המבוקשת.

בחינת סוגיית הפגיעה בפועל ("פגיעה למעשה") או אפילו בחינת הפגיעה למראית העין ("פגיעה לכאורה") מצד צופה שוק סביר, חיונית בסוגיית אי תלות המעריך, היעדר עניין אישי ומניעת ניגודי עניינים בין מעריך השווי לבין מזמיני העבודה או החברה המוערכת על ידו. נושאים חשובים אלו נועדו להגביר את מהימנות ההערכה עבור ציבור הקוראים והמשתמשים בהערכות השווי.

מתודולוגיה

יש לבחון האם נעשה שימוש במתודולוגיות סדורות אשר מקובלות הן על משקיעים ושחקנים שונים בשוק, והן על ידי גורמי רגולציה, גורמים משפטיים או חשבונאיים מתאימים. עם זאת, על מנת לצמצם את גורמי הסיכון לבחירת מתודולוגיה שגויה או יישום שגוי של המתודולוגיה הנבחרת, יש לוודא כי מעריך השווי מנוסה ובקיא בעבודתו, בעל רקע וניסיון בהערכות שווי של חברות מתחום פעילות או היקף דומה לזה של החברה המוערכת ובעל ניסיון בשימוש במגוון שיטות ומתודולוגיות להערכות שווי.

למתודולוגיה הנבחרת חשיבות רבה בקשר עם נאותות הערכת השווי ויכולת הסתמכות רואה החשבון עליה. שימוש במתודולוגיה שגויה עלול להוביל להנחות שאינן מתאימות למטרת העבודה או אסורות, דבר שרלוונטי לעיתים בהערכות שווי למטרות דיווח כספי, או להציג שווי שאינו משקף נכונה את מצבה של החברה.

יש לוודא כי מעריך השווי בחר במתודולוגיה המתאימה לתפיסת השווי בעבודה ולפעילות החברה, המקובלת בפרקטיקה ועקבית עם ספרות מקצועית ובהתאמה למדרג המהימנות שלה. יתרה מכך, במקרה הצורך, כאשר ניתן לבחור מספר שיטות, המכילות הנחות שונות לעיתים, רצוי שהמעריך ינמק מדוע בחר במתודולוגיה הספציפית המתאימה בנסיבות העניין ומדוע אחרות אינן מתאימות לביצוע הערכת השווי.

תפיסת השווי

יש לבחון מהי תפיסת השווי (Premise of Value) ששימשה בעבודה: כלומר, מהן הנחות הבסיס והמטרות שבגינן מבוצעת הערכת השווי: האם מעריך השווי מנסה להעריך את השווי ההוגן על פי כללי החשבונאות? או "ערך בר השבה"? ולפי איזה תקנים בדיוק? האם המעריך מנסה לאמוד את שווי השוק, או את שווי השוק ההוגן? האם יש להביא בחשבון בהתאם לתפיסת השווי פרמיות שליטה או דיסקאונטים בגין מיעוט ואי סחירות? האם המעריך אומד את שווי המימוש (Exit Value)? את השווי להנזלה (Liquidation Value) או את השווי הפנימי (Intrinsic Value) לצרכי M&A? האם סינרגיות נכללות או לא?

יישום שיטת הערכת השווי

לאחר הצגת תפיסת השווי, על המעריך לפרט אודות שיטת הערכת השווי. כלומר, האם המעריך עושה שימוש בהיוון תזרימי מזומנים עתידיים (DCF), שיטת הערך הנכסי הנקי (NAV) או בשיטת המכפילים/שווי שוק? ואם כן, באיזה מכפיל המעריך עושה שימוש והאם הוא מתאים? האם קיים מכפיל אחר המקובל לפעילות?

כך לדוגמא, ניתן כשרלוונטי, לבצע הערכת שווי לחברות בשלבים מוקדמים של התפתחותן, חברות הזנק ו/או חברות אשר בהן אי הוודאות היא גבוהה באמצעות מתודולוגיית היוון תחזית תזרימי מזומנים מבוססת תרחישים מותני הסתברויות או בשיטת האופציות הריאליות. בנוסף, טוב יעשו דירקטורים ומנהלים כאשר אפשר, אם יבקשו ממעריך השווי לבחון את השווי הנאמד גם באמצעות שימוש בשיטת הערכת שווי חליפית.

נתונים ומקורות מידע

בכדי לאפשר השוואה נאותה לקורא ההערכה, על המעריך לספק לרואה החשבון המבקר גילוי מלא של פריטי הנתונים, העקומים והמידע ששימש אותו בעבודתו ומקורותיו (האם נאסף ממאגרי מידע מורשים כגון רויטרס, בלומברג, קפיטל IQ או אחרים), מידע אודות תוכנות החישוב שנעשה בהם שימוש (תוכנות ייעודיות לחישובי מכשירים פיננסיים או אקסל פתוח לשינויים).

עליו לחשוף בפני רואה החשבון המבקר מידע אודות הנחות ונתונים שנעשה בהם שימוש בחישוב היסטוריית הערכות השווי הקודמות אשר ביצע בהקשר לעבודה הנוכחית, לרבות פירוט הנחות עיקריות בהערכות שווי אלו ומועדי ההערכה. כמו כן, על המעריך לפרט את המסמכים והנתונים עליהם התבסס בעבודתו: עליו לפרט על איזה דוחות כספיים התבסס?

כגון דוחות מבוקרים, טיוטת דוחות, נתונים כספיים של הנהלה או תקציב לשנת הכספים הקרובה. כמו כן, חשוב לפרט האם נמנעה מהמעריך גישה למקורות מידע מסוימים, ככל שקיימים כאלה או הונחו הנחות אקסוגניות-חיצוניות, חישוביות או אחרות שלא נמצאות בתחולת העבודה ולא נבדקו אך עשויות להיות בעלות משמעות לשווי.

נתונים אשר המעריך לא מחווה דעה בנוגע אליהם

בהתקשרויות מסוימות נדרש מעריך השווי להניח הנחות יסוד בעבודתנו אשר הינן אקסוגניות לו, כגון שווי נכס בסיס בחישוב שווי אופציות מסוימות או לדוגמא כאשר בקרב חברות מסוימות, מבצעת החברה הערכות שווי או חישובים שונים באמצעות מומחים אחרים כגון שמאים או מהנדסים, לחלק מנכסיה, לדוגמא נכסי נדל"ן מניב, קרקעות ופרויקטים לייזום.

על פי רוב, מעריך השווי יציין זאת במפורש ויציין כי הוא התבסס בעבודתו על עבודת המומחים האחרים או מצגי החברה, הגם שאינו מבצע בחינה והערכה עצמאית של הנכסים. בהקשר זה יש להדגיש כי על המעריך לציין אם ביצע בדיקות סבירות כלשהן אודות ההנחות השונות או עבודת המומחים האחרים או קיבל אותן כנתון. עוד חשוב להבין כי תוצאות עבודת המעריך צפויות להשתנות במידה ויחול שינוי בהנחות או בהערכות המומחים האחרים.

גילוי נאות במסגרת הערכות שווי

רואה החשבון צריך לבחון את היקף הגילוי הניתן בהערכת השווי כך שיכללו בה בצורה ברורה מקורות המידע, הנימוקים ואופן הביסוס אשר שימש את המעריך ויאפשר לקורא הדוחות להניח הנחות אחרות אם ירצה לבחון זאת בנפרד.

מידת ההסתמכות על הערכת שווי נבחנת גם ביחס לרמת הגילוי המפורטת בה. גילוי נאות צריך שיכלול את כלל הנתונים והחישובים המשמשים בקביעת השווי, לצד פירוט היסטוריית השווי של החברה, לרבות הסיבות לשינויים בשווי, ככל שישנם.

כך למשל, הרשות לניירות ערך דורשת ממעריכי שווי ומהחברות שלא להסתפק באמירות לקוניות, אשר אינן מגובות בהסברים מספקים בקשר להערכת השווי. במסגרת דרישותיה מחייבת הרשות גופים אלה לפרט ובהרחבה גם אודות הערכות שווי קודמות אשר ביצע המעריך עבור מזמינת העבודה, להסביר אודות שינוים בהנחות ובחישובים השונים בין ההערכות, ולהרחיב בקשר עם אופן בניית תחזית ההכנסות וההנחות אשר בבסיסה.

ביסוס הנחות העבודה ותוצאותיה

נדבך מהותי של הערכת השווי הינו הצגת ההנחות והנימוקים אשר שימשו לבניית תחזית תזרימי המזומנים, בין היתר גם על מנת שקורא העבודה יוכל להבין מהן התחזיות ואף להיות מסוגל להניח אחרות בקשר לאליהן.

באותו נושא, על מנהלי החברה וחברי הדירקטוריון לבחון את הערכת השווי בשים לב גם לגילוי ההנחות ביחס לתקציב או להערכות קודמות של החברה במידה ויש שינויים מהותיים ביחס אליהן, ומהן הסיבות לכך. כמו כן, בעת ניתוח של תקציבי החברה בעבר ביחס לעמידתה בהם, אם היו סטיות בתקציבים קודמים, כדאי שיפרט המעריך ממה נבעו על מנת שניתן יהיה להבין האם מדובר בסטייה חד פעמית או מתמשכת.

דרישת גילוי נוספת הינה לעניין הצגת מידע כספי היסטורי. דרך מקובלת לבסס או לכל הפחות להעריך את סבירות הנחות עבודה של תחזיות תזרימי המזומנים החזויים, הינה באמצעות השוואתם לתוצאות העבר של החברה בפועל. לפיכך, נדרש מהמעריך להציג בגוף העבודה את תוצאות החברה ההיסטוריות הרלוונטיות ביותר, על מנת לאפשר לקורא העבודה יכולת להשוות מגמות בפועל ביחס למגמות החזויות.

קריאה לאימוץ התקינה הבינלאומית להערכות שווי – IVSC

סיכון הביקורת בגין הערכות השווי אינו "עניין ישראלי" ומהווה מקור ל"כאב ראש" ברחבי העולם כולו, בכל מקום בו נעשה שימוש בשיטת הדיווח החשבונאית IFRS. עניין זה מביא חלק גדול מהארגונים המובילים בעולם לאמונה לפיה העלאת והאחדת הסטנדרטים של תחום הערכות השווי הבינלאומי יועיל לשוקי ההון, יתרום לצמיחתן של כלכלות חזקות מסביב לעולם ויגביר את אמונם של המשקיעים ושל משתמשי הערכות השווי.

מתוך כך, נוסדה כמהלך משלים לאימוץ תקני ה- IFRS, מועצת הערכות השווי הבינלאומית ה-IVSC (International Valuation Standards Council) כארגון עצמאי הפועל שלא למטרות רווח, אשר התאגד בארה"ב והמטה המבצעי שלו ממוקם בלונדון. בראש הארגון עומד כיום סר דיוויד טווידי (Sir David Tweedie) אשר עמד בעבר בראש מהלך אימוץ ה-IFRS ברחבי העולם.

מטרת הארגון הינה חיזוק מעמדו של מקצוע הערכות השווי דרך פיתוח סטנדרטים בינלאומיים באיכות גבוהה ותמיכה באימוצם והשימוש בם. כמו כן, קידום שיתוף פעולה בין החברים בארגון, שיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים אחרים, וכן לשמש כדוברות הבינלאומית של מקצוע הערכת השווי. ארגון ה-IVSC מונה כיום 74 גופים מ-54 מדינות שונות ומדרג בחשיבות עליונה את ההגנה על האינטרס הציבורי.

בין תקני ה-IVSC הרלוונטיים נמצא לדוגמא את הקוד להתנהגות אתית של מעריכי שווי מקצועיים וכן הנחיות לעריכת ביקורת על הערכות שווי מקצועיות וכללים מקצועיים הנוגעים להערכות שווי, היקפן ואופן עריכתן.

בעידן בו כל הגבולות פתוחים ובו חברות ישראליות, כמו גם הבורסה המקומית, מבקשות למשוך משקיעים זרים, יש צורך ב-SINGLE PASSPORT ובסטנדרטים אחידים כמו בשווקים המובילים בעולם. אימוץ התקינה הבינלאומית להערכות שווי והסטנדרטים המקובלים ב- IVSC, ינגיש את שוק ההון המקומי למשקיעים זרים.

עניין זה מהותי במיוחד נוכח מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה המקומית להם אנו עדים בתקופה האחרונה, אשר הסתכמו מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט 2014 בממוצע יומי של 1.1 מיליארד שקל בלבד. לצורך השוואה, מדובר במחצית ממחזור המסחר היומי הממוצע של שנת 2010 אשר הסתכם ב-2.2 מיליארד שקל. אמנם, הדרך למשיכת משקיעים זרים היא ארוכה וקשורה לגורמים רבים שאינם בשליטתה, אולם יש לעשות את הנדרש בתחומים שהם כן.

אני סבור כי ניתן באמצעות מהלך משולב של לשכת רואי החשבון בישראל והרשות לניירות ערך להסדיר את מקצוע מעריכי השווי המקצועיים והבלתי תלויים בארץ באמצעות אימוץ כללי ה- IVSC בישראל. בכך לקדם את שוק ההון הישראלי הן לטובת הפעילים בשוק המקומי והן לצורך הידוק הקשר עם הקהילה הבינלאומית.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "שווי הוגן", החברה ברשת מעריכי השוויABA האמריקאית. מוסמך כמעריך שווי בכיר (ASA) על ידי הלשכה האמריקאית למעריכי שווי ומוסמך כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האגודה הבין לאומית למנהלי סיכונים (GARP).