יחס מהיר (Quick Ratio) או יחס נזילות מיידי, הינו מדד נזילות המשמש למדידת רמת הנזילות הפיננסית המיידית של חברה, ומצביע על חוסנה הפיננסי ועל יכולתה לפרוע את התחייבויותיה השוטפות באמצעות שימוש בנכסיה השוטפים בטווח המיידי.

חישוב היחס המהיר מבוצע תחת הנחה כי החברה לא תוכל למכור את המלאי שברשותה באופן מיידי, או לחילופין, כי המלאי יימכר במחיר נמוך ביחס לשוויו ההוגן בשל אילוץ הזמן (Distress).

אופן החישוב

היחס המהיר מחושב על ידי חלוקת סך הנכסים השוטפים בניכוי המלאי, בסך ההתחייבויות השוטפות של החברה, כדלהלן:

כאשר הנכסים השוטפים בניכוי המלאי גדולים מההתחייבויות השוטפות, יהיה היחס המהיר גבוה מ- 1 ולהפך. כאשר הנכסים השוטפים בניכוי המלאי שווים להתחייבויות השוטפות, יהיה היחס המהיר שווה ל- 1.

ככלל, יחס מהיר של 1 מעיד על איזון בין סך ההתחייבויות השוטפות לסך המזומנים ושווי המזומנים של החברה.

יחס זה משמש לעיתים את נותני האשראי כדי לבחון את כושר הפירעון של חברות בטווח הקצר וכדי לוודא כי לחברה יש מספיק הון חוזר למימון פעילותה השוטפת במקרה שתיקלע לקיפאון זמני במכירות.

קיימת משמעות שונה ליחס המהיר של חברות שונות, בהתאם לאופיין. בענפים שונים מקובל יחס מהיר אופייני שונה, לכן, לצורך בחינת סבירותו של היחס המהיר של חברה כלשהי, יש לבצע השוואה ליחס המהיר של חברות דומות ככל שניתן.

לכן, היחס המהיר הינו יחס פיננסי, אשר מעריך השווי צריך להביא בחשבון כחלק ממכלול הידע שלו לגבי החברה ואין בו כדי להכריע לחיוב או לשלילה בפני עצמו. עם זאת, ירידה ביחס המהיר של חברה בהשוואה לשנים קודמות, עשויה לרמוז על קשיים ביכולת הפירעון של החברה ובהתאמה על גידול ברמת הסיכון הכרוך בפעילותה. מנגד, יחס מהיר גבוה ביחס לענף, המעיד על רמת נזילות גבוהה יחסית, עשוי לרמוז על כשל בניהול הנכסים, או להצביע על ניהול לא יעיל של ההון החוזר ועלול לנבוע מרמות מזומנים גבוהות מהדרוש לצורך תפעול שוטף של החברה.

בנוסף, לעתים נדרשות חברות על ידי נותני אשראי שלא לרדת מתחת ליחס מהיר מסוים, כחלק מההתניות הפיננסיות (קובננטים), למשל, כתנאי להעמדת האשראי לפירעון מיידי ו/או מימוש בטוחות, אשר עשוי להכניס את החברה לסחרור פיננסי ואף להביאה לכדי פשיטת רגל. על כן, בעת ביצוע הערכת שווי של חברה, יש לבחון אף את ההתניות הפיננסיות בקשר עם התחייבויותיה.