חס שוטף (Current ratio) הינו מדד נזילות המשמש למדידת רמת הנזילות הפיננסית של חברה, ומצביע על חוסנה הפיננסי ועל יכולתה לפרוע את התחייבויותיה באמצעות שימוש בנכסיה השוטפים בטווח הקצר.
אופן החישוב
היחס השוטף מחושב על ידי חלוקת סך הנכסים השוטפים בסך ההתחייבויות השוטפות של החברה, כדלהלן:
כאשר הנכסים השוטפים גדולים מההתחייבויות השוטפות, יהיה היחס השוטף גבוה מ- 1 ולהפך. כאשר הנכסים השוטפים שווים להתחייבויות השוטפות, יהיה היחס השוטף שווה ל- 1.
ככלל, יחס שוטף של 1 מעיד על איזון בין סך ההתחייבויות השוטפות לסך נכסיה השוטפים של החברה, אולם יחס כזה עשוי להוות יחס גבולי, אשר מצביע על אפשרות שהמשאבים הנזילים של החברה אינם מספיקים לכיסוי התשלומים בטווח הקצר.
קיימת משמעות שונה ליחס השוטף של חברות שונות, בהתאם לאופיין. בענפים שונים מקובל יחס שוטף אופייני שונה, לכן, לצורך בחינת סבירותו של היחס השוטף של חברה כלשהי, יש לבצע השוואה ליחס השוטף של חברות דומות ככל שניתן.
לכן, היחס השוטף הינו יחס פיננסי, אשר מעריך השווי צריך להביא בחשבון כחלק ממכלול הידע שלו לגבי החברה ואין בו כדי להכריע לחיוב או לשלילה בפני עצמו. עם זאת, ירידה ביחס השוטף של חברה בהשוואה לשנים קודמות, עשויה לרמוז על קשיים ביכולת הפירעון של החברה ובהתאמה על גידול ברמת הסיכון הכרוך בפעילותה. מנגד, יחס שוטף גבוה ביחס לענף, המעיד על נזילות רמת גבוהה יחסית, עשוי לרמוז על כשל בניהול הנכסים, או להצביע על ניהול לא יעיל של ההון החוזר ועלול לנבוע מרמות מזומנים או מלאי גבוהות מהדרוש לצורך תפעול שוטף של החברה.
בנוסף, לעתים נדרשות חברות על ידי נותני אשראי שלא לרדת מתחת ליחס שוטף מסוים, כחל מההתניות הפיננסיות (קובננטים), למשל, כתנאי להעמדת האשראי לפירעון מיידי ו/או מימוש בטוחות, אשר עשוי להכניס את החברה לסחרור פיננסי ואף להביאה לכדי פשיטת רגל. על כן, בעת ביצוע הערכת שווי של חברה, יש לבחון אף את ההתניות הפיננסיות בקשר עם התחייבויותיה.
לקריאת המאמר המלא –