הרשות האירופאית לייעוץ חשבונאי (EFRAG) פרסמה לאחרונה סקירה חיובית אודות תקן החשבונאות IFRS 16 העוסק בחכירות, לפיה ממליצה הרשות האירופאית לבצע הסבה של הדיווחים הכספיים בהתאם לתקן החדש. (לקריאה נוספת לחץ – כאן)

גם הרשות לניירות ערך בישראל פרסמה לאחרונה החלטת אכיפה בנוגע ל- IFRS 16 לגבי חברת אלדן, לפיה הרשות אינה מקבלת רישום רעיוני של תזרים שלילי מפעילות שוטפת וחיובי מפעילות מימון במקרה של רכישת כלי רכב מיבואן רכב, באמצעות קבלת אשראי מחברה בת שלו שעוסקת במימון, להבדיל ממקרה שבו האשראי היה מתקבל מגוף פיננסי חיצוני ליבואן. להחלטה זו, שתואמת את עמדת ה– SEC, היתה משמעות רבה יותר מבחינת אלבר, שמייצגת מקרה הפוך: מכירת כלי רכב באשראי ארוך שמועמד על ידי חברה בת שלה שעוסקת במימון.

אלבר רשמה בדו"חותיה המקוריים שני תזרימים רעיוניים: תקבול מהמכירה בפעילות שוטפת, ומתן הלוואה בפעילות השקעה – ותיקון הטעות על ידי הצגה מחדש הוביל לדחיית הרישום של התקבול בתזרים השוטף. לצורך המחשה, התזרים מפעילות שוטפת של אלבר לתשעת החודשים הראשונים של 2015 קטן בעקבות כך בכ– 30%.

החלטת הרשות מצמצמת את המקרים שבהם דו"ח תזרים המזומנים מתייחס לתזרימים רעיוניים רק לאותם מצבים נדירים שבהם הדבר נדרש כדי למנוע הטעיה. מצב בולט כזה קיים בפקטורינג הפוך — עסקה משולשת שבה גוף פיננסי מעביר את התשלום ישירות לספק עבור החברה, וזו מתחילה ממועד זה לשלם ריבית בגין החוב. מדובר בעסקות בעלות יתרונות מימוניים, שעליהן החלה לדווח גם שטראוס, למשל, ברבעון השלישי של 2016.

מבחינה חשבונאית, מהלך זה צריך להוביל לשינוי סיווג של חוב הספק לחוב פיננסי, וכנגזרת ראוי להתייחס לכך כשני תזרימים רעיוניים בו־זמניים. כך, בשנתיים האחרונות התחילה HOT, שעסקות ניכיון ספקים שלה הגיעו לסכום של כ– 1.3 מיליארד שקל ב- 2015, לבצע את הסיווג המאזני הזה, ובמקביל רישום רעיוני כתזרים שלילי מפעילות שוטפת וחיובי מפעילות מימון. (לקריאה נוספת לחץ – כאן)

אודות IFRS 16

בחודש ינואר 2016 פורסם תקן חשבונאות בינלאומי חדש בנוגע לחכירות (16 IFRS). התקן סגר עיוות היסטורי, לפיו בדו"חות של החוכר לא ניתן ביטוי לחכירות התפעוליות שאליהן נכנס. כתוצאה מכך, חלק משמעותי מהמינוף של חברות מסוימות לא קיבל ביטוי במאזן – מצב המכונה מימון חוץ־מאזני. הרקע לשינוי הוא קריסת חברות בעולם, בין השאר בתחום הקמעונות, לאחר שמאזנן לא שיקף את תמונת המינוף הפיננסי המלאה.

העיוות הזה בא לידי ביטוי בעוצמה רבה בישראל ערב הסדר החוב הראשון והמפתיע בחברת הספנות צים ב- 2009, אשר מאזנה לא הביא בחשבון את ההתחייבות הפיננסית העצומה בגין החכירות התפעוליות של אניות. עיוות חשבונאי זה נמצא גם ברקע לקריסתה של רשת המזון מגה – לאור ההתחייבות החוץ־מאזנית העצומה בגין דמי שכירות לחברה האחות, רבוע נדל"ן.

לפני כניסת 16 IFRS לתוקף, לצורך הטיפול בדו"חות התבצעה הבחנה דיכוטומית בין חכירה מימונית, אשר העבירה את הסיכונים וההטבות הגלומים בנכס מהמחכיר לחוכר, ובדרך כלל השתרעה על עיקר אורך החיים הכלכלי של הנכס – לבין חכירה תפעולית (שכירות), אשר בדרך כלל קצרה משמעותית ביחס לאורך החיים הכלכלי של הנכס. בהתאם לכך, בעוד בחכירה מימונית הנכס נרשם במאזן של החוכר ומנגד נרשמה התחייבות פיננסית לתשלום דמי החכירה באופן המדמה קניית נכס בהלוואה – הרי שבחכירה תפעולית הנכס נותר במאזנו של המחכיר, ולא התבצע כל רישום בספרי החוכר, למעט רישום דמי הוצאות השכירות השנתיים.