מה ההבדל בין נכסים בלתי מוחשיים הניתנים לזיהוי ושאינם ניתנים לזיהוי?

נכסים בלתי מוחשיים הניתנים לזיהוי הם אלה שניתן להפריד (לפחות תיאורטית) מהחברה ולמכור, להעביר, להעניק רישיון, להשכיר או להחליף עם גורם אחר. אלה כוללים נכסים כמו פטנטים, סימנים מסחריים ורשימות לקוחות.

נכסים בלתי מוחשיים שאינם ניתנים לזיהוי מצד שני, לא ניתן להפריד מהחברה. הדוגמה הנפוצה ביותר לכך היא מוניטין, המייצג את השווי העודף של התאגיד מעבר לנכסיו המוחשיים ובלתי מוחשיים הניתנים לזיהוי.

לדוגמה ניקח למשל חברת תרופות כמו פייזר שפיתחה תרופה חדשה. הפטנט על התרופה יחשב כנכס בלתי מוחשי הניתן לזיהוי- מכיוון שניתן להעניק לגורם אחר רישיון עבורה, או אפשר למכור אותה בנפרד מיתר פעילויות ונכסי החברה. לעומת זאת, המוניטין של החברה בתעשייה או כוח העבודה המיומן שלה (שהינו מערכת יחסי העבודה, התהליכים והשיטות, וכן ניסיון ואיכות כ"ח האדם בחברה, והם אינם "רכוש") ייחשבו לנכסים בלתי מוחשיים שאינם ניתנים לזיהוי.

או ניקח לדוגמה חברת טכנולוגיה (החברה הנרכשת) הנרכשת על ידי חברה אחרת (החברה הרוכשת) תמורת מיליארד דולר. הרוכשת מעריכה את הנכסים המוחשיים של הנרכשת – כמו נדל"ן, ציוד ומזומנים – ב-400 מיליון דולר. הנכסים הבלתי מוחשיים הניתנים לזיהוי, כמו התוכנה הקניינית של החברה הנרכשת ומסד הנתונים של הלקוחות שלה, מוערכים בעוד 250 מיליון דולר.

עם זאת, מחיר הרכישה הוא מיליארד דולר, כלומר עדיין יש 350 מיליון דולר שלא מיוחסים עדיין לנכס. סכום זה ניתן לייחס לנכסים בלתי מוחשיים שאינם ניתנים לזיהוי, הידועים גם בדרך כלל בשם הכולל "מוניטין". במסגרת זו כוללים את השווי הנגזר מכוח עבודה המיומן של הנרכשת, ואת שווים של היתרונות הכלכליים העתידיים הצפויים מהסינרגיות של המיזוג.

האם המוניטין בדוחות החברה משקף את כל המוניטין שעומד לרשותה?