שיטת ההכנסות כרוכה בחישוב השווי הנוכחי של תזרימי מזומנים עתידיים שהנכס הבלתי מוחשי צפוי לייצר. לשיטה ראשית זו קיימות תת שיטות, כגון שיטת "ההקלה מתמלוגים" המשלבת את שיטת ההכנסה, עם אלמנטים משיטת השוק (לרוב לשם קביעת שיעור התמלוגים הרלוונטי לנכס המוערך), ושיטת "הרווחים העודפים" המשמשת לבודד שווי של נכס בלתי מוחשי הפועל בהדדיות עם נכסים בלתי מוחשיים אחרים.

לדוגמא לשם הערכת שווי פטנט ניתן לנקוט בגישת ההכנסה, שבה שווי הפטנט קשור להכנסות הצפויות, נטו שהוא יניב במהלך יתרת חייו. לדוגמה, אם חברת טכנולוגיה מחזיקה בפטנט על טכנולוגיה ייחודית שצפויה להניב תזרימי מזומנים נטו של 500 מיליון דולר בשנה במשך 10 השנים הבאות. לאחר שקלול של סיכונים ושווי הזמן של הכסף בשיעור היוון של (נניח) 15%, השווי של טכנולוגיה זה ייאמד בכ- 2.5 מיליארד דולר.
או לדוגמה, אמן שבבעלותו זכויות היוצרים על אלבום פופולרי עשוי לקבל תמלוגים שנתיים של 20 מיליון דולר במהלך 15 השנים הבאות מחברה מסחרית המעוניינת לעשות שימוש באלבום. היוון זה לשווי הנוכחי על בסיס שיעור הנחה נבחר (נניח, 7%) יניב שווי של כ- 180 מיליון דולר לזכויות היוצרים.