שיטת החסכון בתמלוגים היא דרך פופולרית להעריך נכסים בלתי מוחשיים. לדוגמא: סימנים מסחריים. במקרה זה חברה תעריך כמה תמלוגים היא הייתה צריכה לשלם, לו הסימן המסחרי לא היה בבעלותה, והיא הייתה צריכה לשלם למישהו חיצוני עבור השימוש שהיא עושה בנכס.

לדוגמה, אם לחברה יש סימן מסחרי מוכר היטב שיכול (באופן היפותטי) להיות מורשה לשימוש בשוק בשיעור תמלוגים שנתי של 5%, והחברה מייצרת מכירות שנתיות של 100 מיליון דולר הקשורות לסימן מסחרי זה, הרי שהתמלוגים שהחברה חוסכת מכך שהחברה היא הבעלים מסתכם ב-5 מיליון דולר בשנה למשך זמן בלתי מוגבל.
מהוון בשיעור היוון המתאים לפעילות של 10% יביא לשווי סימן מסחרי של כ- 2 מיליארד דולר.
לדוגמה: אם חברת תרופות מוכרת תרופה מוגנת בפטנט תמורת 50 דולר ליחידה בעוד שהחלופה הגנרית היא 30 דולר, והחברה מוכרת 1,000,000 יחידות בחודש, ניתן לאמוד את השווי המוסף עקב נאמנות הלקוחות (המיוחס לפטנט) כ- (50-30 דולר) * 1,000,000 = 20 מיליון דולר לחודש.

בכל המקרים הללו, חשוב לציין כי יש להשתמש בשיטות הערכה אלה כחלק מהערכה כוללת של שווי הנכסים הבלתי מוחשיים של החברה והשווי התאגידי הכולל.
נכסים בלתי מוחשיים נוספים כמו קשרי לקוחות, טכנולוגיה קניינית וידע ארגוני ממלאים גם הם תפקידים משמעותיים בפעילות החברה, ומכאן בשוויה.